#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן פליגי ב""ש וב""ה האם נדר שהותר מקצתו הותר כולו, לרבה ולרבא?<br>ומה טעם המחלוקת אליבא דרבא?<br>והאם בהכרח ר""מ ס""ל כב""ש?"	"לרבה: במשנה דיבורו מש""ה, ואם היה יודע שאביו שם לא היה אומר כולכם, או לא היה אומר לזה ולזה. אבל במעמיד דיבורו הראשון אף שהיה חוץ מאבא לכו""ע השאר אסורים.<br>לרבא: במשנה לכו""ע שרי. והמחלוקת במעמיד, ופליגי אי תפוס לשון ראשון ואי""ז חשוב שינוי, או דאף בגמר דבריו אדם נתפס וחשיב שינוי.<br>ואין הכרח דר""מ דתפוס לשון ראשון יסבור כב""ש דל""ח שינוי, די""ל דכל מה דתופסים את הראשון ולא האחרון הוא כששניהם סותרים, אבל כשאין סתירה מתייחסים לכל דבריו."	נדרים דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""ע אמר באיני נהנה לכולכם, ובאיני נהנה לזה ולזה והותר הראשון, כולם מותרים. ובהותר האחרון כולם אסורים.<br>אליבא דרבה לס""ד דגמ', מה החילוק בין הבבא הראשונה לשנייה? ומה החידוש בשניהם?<br>ומהו האופן השלישי דכולם אסורים?"	"הראשונה במשנה מכולכם ללזה ולזה, והשנייה במשנה מלזה ולזה לכולכם. וקמ""ל דבשניהם הוי קפידא בשינוי. [או לפרש מהר שאין אביו בכלל, או שלא יהיה משמע מעיקרא דהיה אביו בכלל].<br>והאופן השלישי הוא במעמיד, ומודה ר""ע דכולם אסורים."	נדרים דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""ע אמר באיני נהנה לכולכם, ובאיני נהנה לזה ולזה והותר הראשון, כולם מותרים. ובהותר האחרון כולם אסורים.<br>מה הקשו בגמ' אליבא דרבא?<br>ומה עוד יכלו להקשות?<br>ומה תירצה הגמ'?"	"לדידיה הא דרק ר""ע מתיר איירי במעמיד, דבמשנה רבנן נמי מודו. וכיון דאיירי במעמיד מה מקום יש לחלק בין הבבא הראשונה לשנייה. [דבשלמא לרבה קמ""ל דשינוי מכלל לפרט ומפרט לכלל מהני, אבל במעמיד ל""ל תרתי].<br>ויכלו עוד להקשות מהבבא האחרונה דכולם אסורים, דהיכי משכח""ל כולם אסורים, הא ר""ע מתיר אפילו במעמיד.<br>ותירצה הגמ' דאיירי כשתלה את זה בזה וזה בזה, והיכא דהותר הראשון כולם מותרים, הותר האחרון רק הוא מותר."	נדרים דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""מ התיר את אותו שלא נדר על דעת הכופרי לפי שהוא יפה ללב, ולס""ד דגמ' איירי במעמיד.<br>מה הקשו מזה על רבא?<br>ומה יכלו לתרץ?<br>ומדוע לא תירצו כן?"	"דכיון דלדידיה מח' ב""ש וב""ה היא בתפוס לשון ראשון, מסתמא כיון דב""ש כר""מ ר""מ כוותייהו, ובמעמיד לכה""פ לא הותרו כולם.<br>ויכלו לתרץ דנהי דב""ש כר""מ ר""מ פליג עלייהו, והיכא דאין סוף דיבורו סותר לראש גם בגמר דבריו אדם נתפס.<br>אלא דמ""מ יקשה מהמשנה לרבה דס""ל דבמעמיד כו""ע אסרי. וע""כ צריך לתרץ מתני' במשנה דבריו הראשונים."	נדרים דף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה ההלכה בפלוגתא אי נדר שהותר מקצתו הותר כולו?<br>ובפלוגתת רבא ורבה אי איירי במשנה או במעמיד?<br>ומה הדין במעמיד ע""י שאילה? ומה הראייה?"	"הלכה כב""ה דהותר כולו.<br>וספק אי הלכה כרבא דבתראה, או כרבה שהוא רבו. ולזה מחמרינן לאסור במעמיד.<br>י""א דבשאילה כו""ע שרו במעמיד. אבל הרמב""ן ס""ל דגם בזה אסרינן מעמיד.<br>והוכיח כן הר""ן מהא דמקשינן לרבא מפלוגתת ר""ע ורבנן ואע""ג דאיירי לגבי פתח."	נדרים דף כו		
